הלוגותרפיה היא תפיסת עולם פילוסופית רוחנית ומכאן שהיא פונה בהצלחה רבה לכל אדם.

 

אבי הגישה, ד"ר ויקטור פרנקל, פסיכיאטר, נוירולוג וניצול שואה. מחוקרי הנפש-רוח הבודדים שאיששו את התאוריה שלהם על עצמם.

 

כשורד שואה, אשר כל משפחתו, פרט לאחותו, הושמדה. סבלו במחנות הריכוז וההשמדה העצים את תפיסתו המוקדמת שהתפתחה כבר בגיל הנעורים, כי כל אחד זקוק ליעד מרכזי בחיים, מציאת משמעות בחייו, כדי להתגבר על טראומות ומצבים קשים.

 

בספרו המפורסם ביותר "האדם מחפש משמעות" מספר כי כדי לשמור על שפיותו האישית בתנאים הקשים, היה צועד לעיתים מחוץ למרפאתו ונותן הרצאה לקהל דמיוני על "החוויות הפסיכותרפיות במחנות ריכוז". כדי להמחיש את המתח בין שאיפה להגשמה חיובית, סיפר כי מה שהחזיק אותו בחיים במחנה הריכוז ועזר לו להתגבר אף על מחלת הטיפוס, היה הרצון העז לשחזר ולפרסם כתב יד של ספרו "הרופא והנפש: מבוא ללוגותרפיה" שאבד באושוויץ.

 

לטענתו בני האדם הם חופשיים בבסיסם, ועל אף שהנאצים יכלו לשלוט בגופו, הם לא יכלו לשלוט בנפשו, את החופש שלה לא יכלו לשלול ממנו. היכולת לחזות בעתיד מיטבי כי יש משהו שעוד מחכה לו, גרם לו למצוא משמעות לסבל אותו חווה ותקווה לשרוד את התופת.

 

פרנקל ביקש לראות את האדם בשלמותו. גוף, נפש, ורוח. האדם יכול להיפצע בגופו ולחלות בנפשו, אך הרוח זה הממד שנשאר בריא ואינו יכול לחלות. ברוח שוכנת התבונה, היא המצפן הערכי של האדם אשר בה קיים חופש הבחירה, המצפון - ערכיו של האדם, יכולת נקיטת העמדה, התעלות מעבר לעצמי- תרומה לזולת.

 

ולשם פרנקל מכוון אותנו. בכדי לחיות חיים מלאים אנו צריכים להיות בקשר עם הרוח האנושית שלנו, לעיתים מכאב נפשי או גופי הנתיב הרוחני יראה חסום או ממוסך שם נכנסת עבודת הליווי של הלוגותרפיסט, שידליק את האור ויכוון את הפנס עבור המחפש משמעות.

 

הלוגותרפיה מגיעה מהאמונה כי לכל אדם יש משמעות בעולם ומכאן, כל אדם הוא משמעותי.

היקום מזמן לנו בחיים רגעי משמעות ועלינו בעיניים פקוחות ובלב מכוון, לשים לב לאותם רמזי משמעות.

 

הסימפטום הנפשי: התמכרויות, דכאון, אובדנות. או הפיזי: מחלות, חרדות, נירוזות.

לא צריכים להעלם. להיפך- הם המצפן של האדם. הלוגותרפיסט יאפשר לחולה למצוא את הסיבה שלשמה פיתח את הסימפטום, מה היה כ"כ קשה לחוות בכאן ועכשיו שבגללו האדם פיתח את זה?

 

העבר משהתקיים, הוא עובדה מוגמרת. אל לנו לנבור בו ולא להרפות, אלא להבין שהוא מקור לצמיחה אפילו לאחר רגעי משבר וסבל. זוהי ראייה חיובית ואופטימית על העולם תוך שהיא מסתכלת ושמה את הדגש על ה"כאן והעכשיו".

 

עלינו לזכור תמיד את התמונה הגדולה יותר מעבר לעצמנו. שכן אנחנו חלק הרבה יותר רחב מעולמנו האישי.

 

תהליכי שינוי לא קורים סתם, הם מאלצים את האדם להיפרד, לייצר מוות קטן על מה שהיה עד כה בכדי לעבור טרנספורמציה והתפתחות, ממש כמו הפניקס שנשרף באש. וכשאדם עושה זאת מתוך חיבור עמוק למקורות המשמעות בחייו.

 

 

כותבת לך ומתרגשת מהמסע שצפוי לנו ביחד.

בואי נדבר

 

 

 

054-3100451